טלא

טלי, טָלָא, טָלָה(b. h.; cmp. תָּלָה, דָּלָה) to hang on, to patch line. Kel. XXVI, 2 טלא עליווכ׳ Ar. (Mish. ed. טלה, Talm. ed. טִילָּה), v. מַטְלִית. Ib. XXVII, 6. שטְלָיָיהּוכ׳ which he put on Y.Meg.I, 71d top וטוֹלִין, v. מַטְלִית. Ḥull.122b שטְלָאָהּ לקופתו which he hanged over his basket. Gitt.45b ט׳ עליהן עור covered them with a leather casing. Pi. טִילָּא, טִילָּה same, v. supra. Part. pass. מְטוּלָּא, pl. מְטוּלָּאִים. Ber.43b, a. fr. מנעלים המט׳ patched shoes; v. טְלָאי.